נדחתה תביעת חפציבה ובית אלפא לטענת זכויות

נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט אברהם אברהם, דחה את תביעת הקיבוצים חפציבה ובית אלפא, לענין זכויות עדיפות בקרקע, וקיבל את כל טענות רשות מקרקעי ישראל

​עד היום טרם הוכרה בפסיקה טענת מתיישבים בדבר זכויות עודפות המגיעות להם כביכול בשל השתתפות ברכישה ו/או השקעות או השבחות בקרקע.

מדובר בתביעה אחת מתוך מספר תביעות דומות שהגישו יישובים חקלאיים בשנים האחרונות להכיר בזכויות בעלות שלהם על הקרקע ולהצהיר על מתן תנאים טובים יותר מאלה הכלולים בחוזי החכירה עליהם הם חתומים, בהתבסס על טענה בדבר השתתפות ברכישת הקרקע ו/או השקעות שונות בקרקע. במסגרת הליכים אלה מתנגדים הישובים להשבת קרקעות חקלאיות שייעודם שונה ביוזמת המדינה על מנת לתת מענה לצרכי המדינה בתחום הדיור והתעסוקה.

בתביעה דנן טענו הקיבוצים חפציבה ובית אלפא כי קיימת להם זכות בעלות במקרקעין או זכויות חכירה במדרג גבוה , הקרובות לבעלות וזאת על בסיס טענתם בדבר השתתפותם ברכישת הקרקעות וההשבחות שנעשו על ידם במהלך השנים.

באשר לטענות ההשתתפות ברכישה, ניסו הקיבוצים לבסס טענתם זו על טענות היסטוריות לפיהן המתיישבים היו שותפים לרכישת הקרקעות ולכן קמו להם זכויות בעלות או זכויות הקרובות לבעלות.

באשר להשבחות, טוענים הקיבוצים כי המתיישבים הם אלה שהשביחו את הקרקעות , השבחות שהביאו לכך ששווי הקרקע עלה על השקעות קק"ל, עד כדי כך שהדבר מעניק להם שותפות בבעלות על הקרקע או זכויות במדרג גבוה יותר מאלה העולות מהסכמי החכירה עליהם הם חתומים.

עוד טענו התובעים, מחד , כי לאורך השנים חלה הידרדרות בזכויותיהם במקרקעין עד כדי ביטול מלא שלהם ומאידך כי מההסכמים השונים שנחתמו עימם עולה שהנתבעים הכירו בשותפותם בקרקע ובזכויותיהם המוגברות.

בנוסף לטענות עיקריות אלה העלו התובעים, בשולי תביעתם , שלל טענות משפטיות נוספות (זכות קניינית, יחסי נאמנות, תנאים מקפחים בחוזה אחיד, אריסות, בנייה ונטיעה במקרקעין, זכויות מכח הדין העות'מאני- התיישנות רוכשת ועוד.)

כנגד טענות אלו טענה המדינה טענה מקדמית כי התביעה התיישנה. כן טענה המדינה כי זכויות הקיבוצים מעוגנות בהסכמים שנחתמו איתם וזכויותיהם אינן עולות על זכויות אלו. 

ביהמ"ש קבל את טענת ההתיישנות אותה העלתה המדינה וכן דן בתיק לגופו של ענין ודחה את טענות הקיבוצים. ביהמ"ש קבע כי לא הוכח שהכספים שנאספו שימשו לרכישת הקרקע.

כן דחה ביהמ"ש את הטענה כי השתתפות ברכישה יכולה להקנות זכויות העולות על אלו המעוגנות בחוזה החכירה שנחתם בין הצדדים.

בנוגע להשבחות בקרקע אמר ביהמ"ש כי אינו יכול לראות מתווה משפטי התומך בטענה כי השקעות יכולות להביא לזכות בעלות.

פס"ד זה מצטרף למספר פסקי דין שנתנו לאחרונה בהן דחה ביהמ"ש טענות דומות שהועלו ע"י קיבוץ כפר המכבי (ת"א 43554-10-12 קיבוץ כפר המכבי- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל ואח') ומגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (ת"א 20566-10-09 משה וגנר ואח' נ' קרן קיימת לישראל ואח').

עד היום טרם הוכרה בפסיקה טענת מתיישבים בדבר זכויות עודפות המגיעות להם כביכול בשל השתתפות ברכישה ו/או השקעות או השבחות בקרקע.

רקע על ההליכים הנוספים: 

בפסק דין  קיבוץ כפר המכבי, דחה ביהמ"ש את טענת האגודה והמתיישבים במקרקעי הקיבוץ לפיהן זכויותיהם בקרקע הינן קנייניות הקרובות לבעלות לאור כך שהאגודה באמצעות הארגונים שקדמו לה ובאמצעות המתיישבים החברים בה, השקיעה ברכישת הקרקע כמו גם שהשבחתה ובפיתוחה.

ביהמ"ש קבל עמדת המדינה לפיה לא ניתן ליצור זיקה בין התרומה הכספית לבין הזכויות בקרקע. לענין עילות ההשבחה וההשקעה אמר ביהמ"ש כי אין ממש בעילות אלו, וכי החוזים השונים שנחתמו במשך השנים בין הצדדים, הסדירו את מערך היחסים בין הצדדים.

בפסק דין  מושב מגשימים דן ביהמ"ש בטענת האגודה והמתיישבים לפיה הם זכאים לקבל חוזי חכירה בתנאים שונים לחלוטין מהנהוג כיום במגזר החקלאי, והתואמים את שהיה קיים בחוזי קק"ל בשנות ה- 50. לטענת חלק מהתובעים הם רכשו את הקרקע בכספם. כן טענו התובעים כי חברת רסקו עמה התקשרו, הבטיחה לחברי הקבוצה המקוריים כי הרישום במשק יהיה על שמם. ביהמ"ש דחה את התביעה ואמר כי חוזה החכירה לו זכאים התובעים הינו חוזה חכירה חקלאי בנוסח המקובל אצל רמ"י ביחס להחכרה לדורות של נחלות בכפרים שיתופיים..​

עד היום טרם הוכרה בפסיקה טענת מתיישבים בדבר זכויות עודפות המגיעות להם כביכול בשל השתתפות ברכישה ו/או השקעות או השבחות בקרקע.​

gov