פקודת הקרקעות מסמיכה את שר האוצר לרכוש בעלות או כל זכות אחרת במקרקעין, בכפוף להתייעצות עם הוועדה המייעצת להפקעות, ובמידה שנוכח כי הדבר דרוש לצורך ציבורי.
רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) אמונה על ביצוע הפעולות על פי פקודת הקרקעות, כזרוע המבצעת של שר האוצר בתחום זה.
ככלל, הפקעה מותנת בקיומם של שלושה תנאים כעולה מהפקודה והפסיקה:
- קיום צורך ציבורי
- זיקה של צורך זה למקרקעין המסויימים המיועדים להפקעה
- הצורך בהפקעת המקרקעין המסוימים, כדי לענות על הצורך הציבורי
- הזכות להגשת התנגדות להפקעה
- תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (שימוע בפני הוועדה המייעצת), תשע"א-2010 - מסדירות את
זכותו של בעל זכויות בקרקע המופקעת המתנגד להפקעה, להביע התנגדותו בפני הוועדה המייעצת.
- הפקעת קרקע על ידי שר האוצר מזכה את בעל הזכויות בקרקע המופקעת בפיצויים בהתאם לדין.
- לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 5 לפקודה ובהתאם למועדים הקבועים בתקנות, רשאי בעל זכות בקרקע או בעל טובת הנאה בקרקע לטעון טענות נגד רכישת הקרקע לפי סעיף 5א לפקודה.
- בעל הזכות או בעל טובת הנאה בקרקע יגיש את הבקשה להתנגדות בהתאם להנחיות הקבועות בתקנות.
ההתנגדות תוגש בכתב למזכיר הוועדה בתוך 60 יום מפרסום הודעת ההפקעה ברשומות.
ראו הנחיות מפורטות בנוהל מס' 35.21B - "בקשה להפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) – 1943"
