שאלות נפוצות

​​יש לרכוש כרטיס חכם הנושא מספר החברה הפרטית (ח"פ) של הקבלן או מס' תעודת הזהות של היזם הרשום כבעל זכויות בנכס במשרדי רשות מקרקעי ישראל.

​המענה יתקבל תוך 7 ימי עבודה. 

​​​יש להוסיפן בכתב יד במקום המיועד לכך בחוזה החכירה ולחתום לצדן.

​יש לסגור את הטופס ולנסות לדווח מחדש (מדובר בתקלה נדירה).

​​הואיל וקיימים סוגים שונים של חוזים, יש לבדוק את האפשרות למתן אורכה באופן פרטני. באופן כללי, לגבי משק עזר, נחתם בין רשות מקרקעי ישראל למחזיק משק העזר חוזה לתקופה של 49 שנים. חוזה זה ניתן להארכה לתקופה נוספת. לגבי שטח עיבוד, בהנחה שמדובר בחוזה ארוך טווח, תקופת החוזה הראשון נקבעת בהתאם לסוג הגידול. בכרמים למשל החוזה הוא ל-21 שנים, ובמטע זיתים – ל-49 שנים. חוזים אלה ניתנים להארכה. התקופה הנוספת היא ל-49 שנים, ללא קשר לסוג הגידול.

חוזה משבצת הוא חוזה בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה החקלאית. השטח הנקבע בחוזה הוא שטח ברוטו, האמור לשמש את כלל הפעילויות במשבצת, כגון מגורים, תעשייה, שימוש חקלאי או שטחי ציבור.

​בהתאם לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - סעיף 8.2.3 - ניתן להעביר את הזכויות בנחלה רק לגורם אחד. במסגרת חוזי המשבצת שנחתמו בין הרשות, הסוכנות היהודית והאגודות לאורך השנים, ניתנה לבעלי הנחלות האפשרות למנות בן ממשיך. מעמד זה נרשם הן בסוכנות היהודית, הן באגודת המושב והן ברשות מקרקעי ישראל. הבן הממשיך הוא הבן שבונה את ביתו בחלקה א' בנחלה, ליד בית ההורים, ומעבד עמם את המשק, ועם מותם, בבוא היום, הוא הופך לבעל המשק במקומם. בהתאם לחוזה המשולש, במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות בנחלה לבן זוגו, וכשנפטר בן הזוג השני, עוברות הזכויות בנחלה למי שמונה כבן ממשיך.​

בהתאם למדיניות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להוון זכויות בקרקע חקלאית. עם זאת, בהתאם לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.3 סימן ז'​ - ניתן להוון זכויות במושבים בחלק מהנחלה (חלקת מגורים ששטחה 2.5 דונם). ​

​העברת זכויות בנחלה - בעלי הזכויות החדשים נכנסים לנעלי בעל החוזה המקורי, והם משלמים דמי חכירה שנתיים, כמקובל בנחלות.

העברת זכויות במשק עזר - בניגוד לנחלה, לבעלי הזכויות החדשים יעודכן שיעור דמי החכירה השנתיים ל-1 אחוזים מהשומה ששימשה בסיס לחישוב דמי ההסכמה.

​בהתאם לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.3 סימן ז' - לא חל תשלום דמי רכישה בעת העברת זכויות בנחלה לקרוב. למידע נוסף ניתן לעיין בדף המידע בנושא "העברת זכויות במגזר החקלאי​".

רישום בלשכת רישום המקרקעין אפשרי רק אם החלקות רשומות כחלקה בשלמות. בנחלה הדבר מתרחש לרוב לאחר שנחתמה מפת משבצת, היוצרת פרצלציה של חלקות א' בנחלות.

בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.3 סימן ו' -  קבועות זכויות הבניה הבסיסיות בנחלה:​

• בנייה עד 160 מ"ר ברוטו ביחידת המגורים של בעל הנחלה. 

• בנייה עד 160 מ"ר ברוטו ביחידת מגורים שנייה המיועדת לבן ממשיך.

• בנייה עד 55 מ"ר ביחידת המגורים השלישית המיועדת לדור שלישי.

מספר המבנים שניתן לבנות בשטח הצהוב בנחלה ייקבע על ידי מוסדות התכנון בתוכניות תקפות.

היתרי הבניה כפופים לאישור רשות מקרקעי ישראל, בהתאם לנוהלי הרשות. ​

​היטל השבחה הוא תשלום חובה המשולם לרשות המקומית בגין עליית ערך מקרקעין לאור שינוי תכנוני של הקרקע. רשות מקרקעי ישראל אינה חייבת בתשלום היטל השבחה בגין השבחה של מקרקעי ישראל, אלא בתשלום חלף היטל השבחה, ומשלמת לרשויות המקומיות חלף היטל השבחה בשיעור מסוים מהתקבולים בגין עסקאותיה.

בתוכנית הבקשה להיתר בנייה יש לסמן את כל מה שכבר קיים (בנוי בהיתר) וכן את מה שמבוקש לבנייה בבקשה להיתר בשטח א' של הנחלה. לא מדובר על תשריטים, אלא על חלק מתוכנית הבנייה.

הואיל וקיימים סוגים שונים של חוזים, יש לבדוק את האפשרות למתן אורכה באופן פרטני. באופן כללי, לגבי משק עזר בין רשות מקרקעי ישראל למחזיק משק העזר נחתם חוזה לתקופה של 49 שנים. חוזה זה ניתן להארכה לתקופה נוספת. לגבי שטח עיבוד, בהנחה שמדובר בחוזה ארוך טווח, תקופת החוזה הראשונה נקבעת בהתאם לסוג הגידול. חוזים אלה ניתנים להארכה. התקופה הנוספת היא ל-49 שנים, ללא קשר לסוג הגידול.

​​חל איסור לבצע שימוש בקרקע החורג מתנאי החוזה עם רשות מקרקעי ישראל, ללא אישור הרשות מראש ובכתב, גם במקרים שבהם ניתן לכך אישור ממוסדות התכנון.

​​ניתן לפצל מגרש סטטוטורי משטח של משק עזר, בתנאי שבמשק העזר נותרה יחידת דיור אחת, ושייעודו של המגרש הוא מגורים או תעסוקה בלבד. הפיצול ייעשה על פי תוכנית שאושרה כדין. הפיצול ייעשה בתמורה ל-91 אחוזים משווי המגרש המפוצל. יינתנו הנחות אזורי עדיפות בהתאם לאמור בהחלטות מועצה תקפות בנושא עדיפות לאומית.

​​לפי החוק לתיקון פקודות ​האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א-2011, ועדת קבלה מתקיימת רק ביישובים קהילתיים בגליל (כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993) או בנגב (כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991). יישוב קהילתי הוא יישוב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או בהרחבה של קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, ושמספר בתי האב בו אינו עולה על 400. הוועדה מורכבת מחמישה חברים ובהם נציגי היישוב הקהילתי. יושב ראש הוועדה הוא נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי, ואינו תושב היישוב הקהילתי. הוועדה ממליצה על קבלת חברים חדשים ליישוב. אם סירבה הוועדה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה. המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על ההחלטה לוועדת ההשגות על החלטות ועדות קבלה ליישובים בנגב ובגליל.

​חוכר שחוזה החכירה עמו פג, זכאי לחתום על חוזה חכירה לתקופת חכירה נוספת של 49 שנים למטרת עיבוד חקלאי בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות מקרקעי ישראל. לצורך הארכת החוזה יש להגיש בקשה למרחב הרלוונטי.

כן, יותר גם עיבוד חקלאי אחר, בתנאי שהמוחכר יעובד ברציפות ובהתאם לאמור בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.15 סימן ה'​. 

​בתום תקופת החכירה או במהלך 7 השנים לפני שמסתיימת תקופת החכירה (יובל חכירה או יובל חכירה מוקדם), רשאי בעל הזכויות במשק העזר לחדש את חוזה החכירה לתקופת חכירה נוספת, בתנאי שאינו מפר את תנאי החוזה. האמור כולל גם חוכרים שאין להם סעיף חידוש בחוזה החכירה.

​אם בעל משק העזר מחזיק במקרקעין ללא חוזה ישיר יותר מ-49 שנים, ייחתם עמו חוזה על פי כללי יובל חכירה. לפני עריכת עסקת היובל תבוצע עסקה לתקופת העבר, שתחילתה מועד האכלוס הראשון. העסקה תכלול, בין השאר, זכות לבניית יחידת מגורים אחת בשטח של עד 160 מ"ר הכוללים שטח עיקרי ושטחי שירות. דמי החכירה השנתיים יהיו חלק יחסי מדמי החכירה המקובלים לנחלה באזור. העברת זכויות תתאפשר תמורת תשלום דמי הסכמה.

רכישת זכויות מהוונות, תוספת בניה, שינוי יעוד או ניצול, פיצול מגרש ועוד כמפורט בדף המידע - "ביצוע פעולות במשקי עזר​".​

ישנם מקרים שבהם החוכר זכאי להנחה או לפטור מתשלום דמי הסכמה, כמפורט בדף המידע​ בנושא "העברת זכויות במגזר החקלאי​".

לא ניתן לפצל נחלה. ניתן להפריד מגרש מגורים מנחלה בשתי דרכים:

א. בהתאם להוראת האגף החקלאי מס' 62 ניתן לפצל מגרש מנחלה תמורת תשלום דמי היוון למלוא זכויות הבנייה על פי תוכנית בניין עיר (תב"ע). עבור המגרש המפוצל ייחתם חוזה חכירה למטרת בנייה נמוכה בנפרד.

​​​​​יש לבדוק במשרדי האגודה את סכומי הוצאות הפיתוח. נוסף על כך, לנוחיות המומלצים, הוצאות פיתוח שרשות מקרקעי ישראל אישרה מפורסמות בטבלת הוצאות פיתוח, לפי שמות היישובים. במקרים שבהם משרד הבינוי והשיכון הוא שאישר את הוצאות הפיתוח, הן יפורסמו באתר משרד הבינוי והשיכון. למידע נוסף:  בקשה להקצאת מגרש בפטור ממכרז לבנייה למגורים במסגרת הרחבה וכן בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.6​.

• ​​אם הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), תירשם המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין, ואין צורך לקבל את הסכמת רשות מקרקעי ישראל לכך.

• אם הנכס אינו רשום בלשכת רישום המקרקעין, והזכויות עדיין רשומות בחברה המשכנת שממנה נרכש הנכס, יש לפנות לחברה המשכנת ולבקש ממנה כתב התחייבות לרישום משכנתא. על החברה מוטלת החובה לרשום את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, ובאותו מעמד לרשום את המשכנתא לטובת הבנק.

• אם הנכס אינו רשום בלשכת רישום המקרקעין ואינו רשום בחברה משכנת, יש לפנות לרשות מקרקעי ישראל לקבלת התחייבות לרישום משכנתא. הטיפול מותנה בהגשת טופס הבקשה המתאים ומסמכי החובה כמפורט בטופס הבקשה.

• לטופס בקשה להתחייבות לרישום משכנתא במשבצת ונחלה / משק עזר באגודה חקלאית

• לטופס בקשה להתחייבות לרישום משכנתא בנכסים עירוניים, נחלה / משק עזר שאינם באגודה חקלאית, תעסוקה במשבצת ושטחי עיבוד 

• אם מדובר במשכנתא נוספת (לא משכנתא ראשונה) לטובת בנק אחר, יש להמציא מהבנק הראשון הסכמה להתחייבות נוספת ולקביעת דרגת קדימות (דרגה ראשונה / שנייה / פרי פסו).​

לאחר פירעון ההלוואה או גרירתה לנכס אחר, על בעל הזכויות לפנות לרשות מקרקעי ישראל בבקשה לבטל את כתב ההתחייבות לרישום המשכנתא בצירוף אישור הגורם המלווה לביטול כתב ההתחייבות לרישום המשכנתא. ​

​כאשר נרכשת הדירה מחברה קבלנית, חלה עליה חובה לניהול הנכס עד לרישומו בלשכת רישום המקרקעין על כל המשתמע מכך, כולל מתן התחייבות לשעבוד הנכס לטובת בנק מלווה. ניתן לקבל כתב התחייבות לרישום משכנתא אך ורק מהחברה שממנה נרכשה הדירה. רשות מקרקעי ישראל אינה מנפיקה כתב התחייבות במקום החברה.​

​בעלי הזכויות יוכלו לחתום במקום אחר, בתנאי שהחתימה תאומת על ידי עורך דין או נציג רשות מקרקעי ישראל.

​אם הדירה רשומה ברשות מקרקעי ישראל כדירה בבנייה רוויה מהוונת. אתם פטורים מהגשת תוכניות לרשות מקרקעי ישראל ומתשלום דמי היתר.

• יש להגיש תוכנית בקשה להיתר בנייה עבור התוספת המבוקשת.
  

• תוכנית הבקשה להיתר תוגש חתומה על ידי עורך הבקשה ומגיש הבקשה בעל הזכויות בנכס. יש לצרף שני העתקים לפחות של תוכנית הבקשה להיתר בנייה. לכל בקשה להיתר יש לצרף גם תצהיר עורך הבקשה חתומה על ידי עורך הבקשה.
  

• אם הבקשה כוללת תוספת זכויות בנייה מעבר לקבוע בחוזה החכירה או מעבר למאושר בתוכנית הבנייה, ששולמו בגינם דמי היתר, תידרשו לתוספת תשלום דמי היתר בגין התוספת המבוקשת לבינוי.
  

• לאחר אישור הבקשה לתוספת בנייה ברשות מקרקעי ישראל, הרשות תחתום על היתר הבנייה. ​
  

​​ככלל, יש להגיש בקשה לרשות מקרקעי ישראל בנוגע לכל בינוי המחייב היתר בנייה, כולל תוספות בנייה, פרט לתוספת ממ"ד בבניין קיים. מומלץ לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבאזור מגוריכם כדי לקבל הנחיות להגשת בקשה להיתר בנייה. עיינו במדריך להוצאת היתר בנייה שבאתר משרד הפנים. ​

​אם הדירה רשומה ברשות מקרקעי ישראל כדירה בבנייה רוויה מהוונת, אתם פטורים מהגשת תוכניות לרמ"י ומתשלום דמי היתר.

​בכל המקרים שבהם מדובר על שימוש חורג או הקלה – השונה מהשימוש שהוגדר בתוכנית בניין עיר (תב"ע) – או כשמדובר על תוספת זכויות בנייה מעבר לזכויות המוקנות בתוכנית חובה לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולקבל את אישורה, טרם הגשת הבקשה לאישור רשות מקרקעי ישראל.

עם קבלת המסמכים ששלחתם תתבצע בדיקה שאין מניעה לאשר את בקשתכם. לפי נתוני התיק ייקבע אם עליכם לשלם דמי היתר. כמו כן, ייתכן שבעקבות תוספת הבנייה יעודכנו דמי החכירה השנתיים. בתום הבדיקה תישלח אליכם הודעה.​

​בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים), התשנ"ב-1992, נקבע, בין היתר, כי תוכנית המייעדת קרקע מסוימת לבנייה, תקבע את אחוזי הבנייה המותרים למטרה מן המטרות המפורטות בתקנות. שטחים למטרות עיקריות מוגדרים כשטחים שהבנייה בהם תותר כדי לשמש מטרות אלה במישרין. שטחי שירות הם שטחים שהבנייה תותר בהם כדי לתת שירותים נלווים להשגת המטרות העיקריות. התוכנית תקבע את היחס בין שטחים למטרות עיקריות לבין שטחי השירות.​

​​התשלום לרשות מקרקעי ישראל יהיה בהתאם לזכויות הבנייה המוגדרות בחוזה.

​​​אם ברצונכם לקבל מפת מדידה לצורך בנייה, יש לפנות למודד מוסמך שיכין עבורכם מפת מדידה מצבית/טופוגרפית של הנכס שברשותכם על פי דרישות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. במקרים אחרים ניתן לפנות למאגר התוכניות שבאתר, למרכז למיפוי ישראל או לאתר של הרשות המקומית שאליה שייך הנכס.​

תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה.​

תשובות לשאלות אלו ואחרות בנוגע לתמ"א 38 ניתן למצוא באתר משרד הפנים.​

​​​​תשלום האגרה יתבצע באמצעות כרטיס אשראי ביישום המקוון לבקשת אישור זכויות או הודעה על רישום זכויות בנכס שבאתר רשות מקרקעי ישראל. לחלופין ניתן לשלם במשרדי הרשות בעת הגשת בקשה לא מקוונת באמצעות הגשת טופס בקשה. לפרטים ראו בדף המידע. ניתן גם לשלם במזומן מראש בבנק או בדואר באמצעות שובר תשלום שתוכלו לקבל במשרדי רשות מקרקעי ישראל, ולהגיש את הבקשה במשרדי הרשות בצירוף קבלה. אין אפשרות לשלם במזומן במשרדי הרשות. סכום האגרות מתעדכן פעם לפעם, לפי הוראת חשב הרשות האחרונה. אם הנכס רשום בחברה משכנת, קבלת "הודעה על רישום זכויות בנכס" פטורה מתשלום אגרה. ​

בעל הזכויות אינו יכול לקבל בשלב זה את כתב התחייבות. עליו לדאוג תחילה לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין באמצעות השטרות המתאימים, ואז ימשיך את התנהלותו מול לשכת רישום המקרקעין. סוג השטר תלוי בנתוני הנכס הרלוונטי. לאחר מכן יש להמשיך את ההתנהלות מול לשכת רישום המקרקעין. 

​​להלן אפשרויות התשלום:
1. באמצעות שובר התשלום שהגיע בדואר.
2. באמצעות הוראת קבע ב-6 תשלומים ללא ריבית.
3. דרך אתר רשות מקרקעי ישראל באמצעות כרטיס אשראי (אם מצוינת אפשרות זו על גבי השובר), בשרת התשלומים הממשלתי.​

לא ניתן לשלם באמצעות שובר שפג תוקפו. יש לפנות למשרדי רמ"י לקבלת שובר חדש.
לסכום דמי החכירה שבשובר תתווסף ריבית והצמדה עד יום התשלום בפועל. אם האיגרת בצבע אדום, כדאי למהר ולהסדיר את החוב כדי למנוע הגשת תביעה משפטית.​

להלן סיבות אפשריות לאי-כיבוד הוראת קבע:
1. אין כיסוי בבנק.
2. לא נפתחה בקשה להוראת קבע.
3. סיבות טכניות.
4. החוכר ביטל את הוראת הקבע.
על פי רוב יש לפנות לבנק לבירור סיבת ההחזר ולהסדרת הנושא.​

כעיקרון, קבלה או חשבונית מס נשלחת בכל חודש. לעתים רחוקות, מסיבות טכניות, משלוח החשבוניות מתעכב. אם לא התקבלה קבלה או חשבונית מס בזמן אין סיבה לדאגה. יש לוודא שהתשלומים אכן כובדו על ידי הבנק בכל 5 בחודש או בכרטיס האשראי בהתאם לחיוב החודשי.​

​משמעות ההודעה היא שמדובר בקבלה על תשלום שבוצע. לא מדובר על תשלום שהועבר לחשבונך, אלא על סכום שהועבר לזכות רשות מקרקעי ישראל בחשבון הנכס.​

​לשם הסדרת החוב יש לפנות ישירות לעורך הדין המטפל שפרטיו מופיעים על גבי הטופס. מומלץ לפנות קודם כול לעורך הדין, ורק לאחר הבירור עם עורך הדין לפנות למשרדי רשות מקרקעי ישראל.​

​עשויות להיות לכך כמה סיבות:
1. לא מצוין על גבי השובר שניתן לשלמו באמצעות אתר רשות מקרקעי ישראל.
2. פג תוקף השובר.
3. קיימת תקלה זמנית. יש לנסות שוב או לפנות לאמצעי תשלום אחרים כמו הוראת קבע.
4. התשלום גבוה ממסגרת האשראי, וצריך לפנות לחברת האשראי או לבנק ולהסדיר זאת.
לתשומת לבכם, רשות מקרקעי ישראל אינה מתקשרת לחברות האשראי לצורך הסדר מסגרות חריגות או קבלת אישורים בגין עסקות שנעשות דרך שרת התשלומים.​

הקניית בעלות משמעותה המרת זכות החכירה לבעלות, כך שהחוכר יירשם כבעלים של הנכס. הקניית הבעלות תתאפשר ללא תמורה או בתמורה ובהתאם לכללים שנקבעו בפרק 5.1 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל​  בנושא העברת הבעלות. הקניית הבעלות היא זכות ולא חובה, והחוכר רשאי לבחור שלא לקבל את הבעלות בנכס גם אם הקניית הבעלות הוצעה לו ללא תמורה.

תוצאות המכרזים מתפרסמות, בדרך כלל, בין שבוע לשבועיים מהמועד האחרון להגשת ההצעות.

יש להמתין עד לקבלת תשובת המרחב ולשובר התשלום. לאחר הגעת התשובה יש לשלם ולפעול בהתאם לאמור בחוברת המכרז.

​​אם הזוכה במגרש טרם מימש את זכותו לקבל את המגרש, באפשרותו להודיע לרשות מקרקעי ישראל על החלטתו תוך 60 יום, ורשות מקרקעי ישראל תבטל את הזכייה תוך חילוט הערבות שהפקיד הזוכה במכרז.

אם הזוכה כבר חתם על חוזה עם רשות מקרקעי ישראל ונמצא בתקופת חוזה הפיתוח, הבקשה תידון ברשות, ואם יוחלט לאשר את החזרת המגרש לרשות מקרקעי ישראל – יינתן החזר כספי בניכוי דמי שימוש ופיצוי מוסכם בהתאם לחוזה שעליו הוא חתום ולהנחיות הקיימות באותה עת ברשות מקרקעי ישראל. ניתן להעביר את הזכויות לצד שלישי, בתנאי שהצד השלישי עומד בכל התנאים ובכל הדרישות שחלו על הזוכה. לפרטים פנו למחלקת עסקות במרחב.

הפיקדון (ערבות בנקאית או המחאה בנקאית) יוחזר בדואר רשום למגישי ההצעות שלא זכו במכרז עד למועד סיום הפיקדון הנקוב בחוברת המכרז.

​​הנחות ברכישת קרקע ניתנות לחייל אשר נמנה על מערך המילואים של צה"ל והמציא אישור משרת מילואים פעיל שש שנתי מצה"ל או לחייל אשר נמנה על מערך המילואים של צה"ל 6 שנים לפחות, ואשר צבר 80 ימי מילואים החל משנת 2000 במשך תקופה רצופה של עד 6 שנים קלנדריות (יובהר, כי אין הכרח שבכל שנה בתוך התקופה, החייל ביצע שירות מילואים). ההנחה ניתנת בהתאם לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 4.2 סימן ב'. 
לפירוט ההטבות ראו דף קהל יעד חיילי מילואים.​

​​לעתים רשות מקרקעי ישראל מארגנת מכרזי מקרקעין המיועדים לאוכלוסיות בעלות אפיונים ייחודיים, כגון תושבי מקום, אוכלוסייה בעלת צביון דתי, מגזר ערבי, חיילים משוחררים במגזר הדרוזי או הבדואי. ניתן לעקוב אחר פרסומי הרשות בעיתונות או באתר האינטרנט. מומלץ להירשם לרשימת התפוצה באמצעות האתר, כדי לקבל עדכונים שוטפים של פרסומי המכרזים.

​​​ניתן למסור את מעטפת ההצעה גם מעבר לשעות קבלת הקהל. במרחבים ניתן לשלשל את מעטפת ההצעה בימים א' עד ה' בשעות 8:00 עד 16:00 ובימי ב' עד 18:00. יודגש כי אין אלה שעות הפתיחה של המשרדים. לבירורים ולשאלות יש לפנות למוקד הטלפוני בטלפון 03-9533333 או 5575* או להגיע בשעות קבלת הקהל. את מעטפת ההצעה יש לשלשל לתוך תיבת המכרזים. בכל מקרה, חובה להגיש את ההצעה עד התאריך והשעה הנקובים במכרז, אחרת לא תוכלו להשתתף במכרז.​

​ככלל, ניתן להגיש ערבות על שם אחד המציעים או על שמות כל המציעים גם יחד, בתנאי שיחתמו על ההצעה. אין להגיש ערבות שבה מופיעים שמות של מציעים שאינם חתומים על ההצעה למכרז. התייחסות ברורה לנושא זה ניתן למצוא בנספח א' לחוברת המכרזים בחלק של "תנאי המכרז".

כל מי שמקבל חוברת מכרז במרחב, מקבל גם מעטפה מיוחדת לצורך הגשת ההצעה.
עם זאת, ניתן להגיש את ההצעה בכל מעטפה אטומה. אין לרשום על המעטפה פרטים מזהים של מגישי ההצעה, אלא רק את מספר המכרז.​

שאלו במודיעין שבכניסה למרחב שאליו שייך המכרז. יש לוודא שההצעה מוכנסת לתיבת המכרזים שעליה מופיע מספר המכרז המתאים.​

המידע מצוי בחוברת המכרז. בתנאי המכרז מצוין בדיוק אילו מהסכומים כוללים מע"מ ואילו לא, בהתאם לסוג התשלומים הרלוונטי. עיינו בטבלה המפורטת בנספח א' לחוברת המכרז, הכוללת את פרטי המגרשים או המתחמים המשתתפים במכרז.​

​כן. עם הזכייה במכרז ייפדה הפיקדון ויקוזז מהתשלום. הזוכה יקבל שובר על יתרת התשלום בתוספת מע"מ.​

​ככלל, כל החוברות מפורסמות באתר האינטרנט לצפייה ולהורדה ללא תשלום. אם תרצו להשתתף במכרז, יהיה עליכם לשלם דמי השתתפות  באמצעות כרטיס אשראי או בבנק הדואר. ​

​לא. לכל מכרז נקבעים ומפורסמים מראש מועד תחילת המכרז ומועד אחרון להגשת הצעות.
את החוברת המודפסת שבמרחב ניתן לקבל כשבוע לאחר פרסום המכרז (תאריך מדויק למסירת החוברות מפורסם בהודעה), רק לאחר הצגת שובר תשלום עבור השתתפות במכרז. חוברות המכרז מועלות לאתר רשות מקרקעי ישראל בתאריך זה. את החוברות ניתן להוריד ולהדפיס מאתר האינטרנט ללא תשלום, וניתן גם לעיין בחוברות שבמרחב ללא תשלום.​

​במכרזים שמפרסמת רשות מקרקעי ישראל בלבד ניתן להשתמש בחוברת שהורדה מאתר האינטרנט. כשמדובר במכרזים משותפים עם משרד הבינוי והשיכון, ניתן לשלם באמצעות האתר, אך יש להגיע למשרדי רשות מקרקעי ישראל ולקבל את החוברת המקורית. את ההצעה יש להגיש תוך שימוש בחוברת המכרז המקורית בשלמותה. הצעה שתוגש על גבי טופס שהורד מהאינטרנט – תיפסל.​

מדובר בתשתיות שאינן בהכרח צמודות למגרש נשוא המכרז, כגון כבישים ותיעול מרכזי. עבור תשתיות אלה יש לשלם לרשות המקומית.

​​למידע נוסף אפשר לפנות ליחידת שיווק ומכרזים במרחבים בשעות קבלת הקהל, למוקד הטלפוני בטלפון 03-9533333 או 5575*, בשעות הפעילות: א' עד ה' מהשעה 08:00 עד השעה 19:00 ובימי ו' מהשעה 08:00 עד השעה 12:00, או לשירות הצ'אט באתר.

בשיטה הראשונה, מכרז בשיטת הרשמה והגרלה בנוכחות הנרשמים, נקבעים במועד ההגרלה הזוכים מבין כל הנרשמים. כמו כן נקבע סדר בחירת המגרשים על ידי הזוכים, ומתבצעת בחירת המגרשים בפועל. הראשון שעולה בגורל רשאי לבחור את המגרש שבו הוא רוצה, הבא אחריו רשאי לבחור לעצמו מגרש מבין אלה שלא נבחרו עדיין וכן הלאה.
בשיטה השנייה, הגרלה שעורכת ועדה ציבורית, תפקיד הוועדה הוא לפקח על ההגרלה המתבצעת ללא נוכחות הנרשמים. יושב הראש הוועדה הוא שופט בדימוס, וחברים בה רואה חשבון ועורך דין. הוועדה הציבורית קובעת מי הזוכים ומהו סדר הקדימות שלהם בבחירת המגרש, אך לא קובעת באיזה מגרש זכה כל אחד מהם. בשלב השני נקבע מועד לבחירת המגרשים על ידי הזוכים, בהשתתפותם. תהליך בחירת המגרשים על ידי הזוכים נעשה לפי העיקרון הכללי של ביצוע הגרלה, כמפורט לעיל.​

​הקצאת קרקעות למטרות אלו באזורי עדיפות לאומית מבוצעת בדרך כלל בהליך של פטור ממכרז, בכפוף להמלצות משרדי הכלכלה ומשרד התיירות המוסמכים לכך על פי חוק ח​ובת המכרזים​ ותקנותיו​ ולנוהלי העבודה של המשרדים הנוגעים בדבר.

קרקע לשימוש מסחרי ניתן לרכוש בהליך של מכרז בלבד.

​ניתן לקבל הודעה על פרסום מכרזי רשות מקרקעי ישראל ועל תוצאותיהם במוקד הטלפוני: 5575* או 03-9533333 וכן בדיוור ישיר לנרשמים - בדואר אלקטרוני או ב-SMS למנויים. פרסום ראשון של המכרזים נעשה בעיתונות היומית. המשתתף במכרז יקבל הודעה לכתובתו לאחר היוודע תוצאות המכרזים ברשות מקרקעי ישראל.

​אין מגבלה על השתתפות במכרזים, אלא אם כן צוין אחרת. לעתים רשות מקרקעי ישראל מקיימת מכרזים המיועדים לאוכלוסיות בעלות אפיונים ייחודיים, כגון תושבי מקום, אוכלוסייה בעלת צביון דתי, מגזר ערבי, חיילים משוחררים במגזר הדרוזי או הבדואי.

בדרך כלל רשאים להשתתף במכרזי הרשמה והגרלה מועמדים שהם:
- אזרחים תושבי ישראל.
- תושבים חוזרים בעלי אישור מתאים מטעם משרד הקליטה.
- תושבי חו"ל שימציאו אישור על פתיחת תיק עלייה במחלקת העלייה בסוכנות היהודית.​

אי-קבלת תעודת היוון יכולה לנבוע מכמה סיבות:

א. אי-תשלום דמי ההיוון.
ב. אי-תשלום דמי ההיוון במלואם (תשלומים או הוראת קבע שטרם הסתיימו).
ג. ביצוע ההיוון לפני שנת 2006.

אם שולמו דמי ההיוון במלואם אך טרם התקבלה תעודת היוון, יש לפנות למרחב שבתחום טיפולו נמצא הנכס ולבדוק אם אכן נשלחה התעודה.

​​כן, יש מספר אפשרויות לקבלת התעודה:

א. פנייה בכתב למרחב רשות מקרקעי ישראל שבתחום טיפולו נמצאת הדירה.

ב. באמצעות פניות הציבור שבאתר רשות מקרקעי ישראל. 

ג. באמצעות המוקד הטלפוני של רשות מקרקעי ישראל, בטלפון *5575 או 03-9533333​

​לא. התעודה אינה מקנה היתר בנייה. לשם קבלת היתר מרשות מקרקעי ישראל המקומית יש להכין תוכנית בנייה ולהגישה לוועדת בניין ערים שבאזור המגורים. יש להעביר לוועדה צילום של תעודת ההיוון (לבנייה רוויה). תעודה זו תפטור מהצורך לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולקבל את אישורה לתוכנית הבנייה, אך ניתן להתחיל בבנייה רק לאחר קבלת היתר מוועדת בניין ערים. האמור מתייחס רק לדירה בבית בבנייה רוויה. אם מדובר בבית צמוד קרקע, יש להחתים את רשות מקרקעי ישראל על תוכניות הבנייה גם אם יש תעודת היוון.​

​ניתן להציע לדיירים שאין בידם תעודת היוון לפנות למרחב רשות מקרקעי ישראל שבתחום טיפולו נמצא הבניין ולהוון את זכויותיהם. אם הם אינם מעוניינים בביצוע היוון לא ניתן לחייבם, אולם קיימת חובה לשלם דמי חכירה. יש לקבל עבורם אישור של רשות מקרקעי ישראל כי אין להם חובות דמי חכירה, לצרף אישורים אלו לתעודות ההיוון של הדירות המהוונות ולהעביר למרחב רשות מקרקעי ישראל את תוכניות הבנייה. עובדי הרשות יחתמו על תוכניות הבנייה, ולאחר מכן ניתן יהיה להעבירם לוועדת בניין ערים לקבלת היתר בנייה.

​אם השם משובש, יש לצלם דף הראשון של תעודת הזהות ולפנות בכתב בציון מס' תיק למרחב רשות מקרקעי ישראל. אם השתבשה הכתובת יש לצלם את נספח תעודת הזהות ולפנות בכתב למרחב. אם התעודה על שם הבעלים הקודמים ייתכן שהזכויות על הדירה עדיין לא עברו או שהעברת הזכויות בוצעה לאחר הדפסת תעודות ההיוון. פרטי החוכר המודפסים בתעודת ההיוון הם אלו שרשומים בתיק הנכס במעמד הפקת מסמך תעודת ההיוון.
בכל המקרים עובדי המרחב יבדקו את העניין, ובמידת הצורך יפיקו תעודות היוון חדשה. לכתובות מרחבי רשות מקרקעי ישראל ושעות קבלת קהל​.​

על פי רוב מדובר בזכויות חכירה שטרם נרשמו בלשכות רישום המקרקעין (טאבו), ומספרי הגוש והחלקה טרם נקבעו סופית. כאשר תיעשה חלוקה, והבית יירשם, יינתנו לדירות מספרים סופיים, וכך הן יירשמו בלשכות רישום המקרקעין. לידיעתכם, האחריות לרישום דירתכם בלשכת רישום המקרקעין היא בידי החברה שבנתה את דירתכם.​

​כדי לתקן את הרישום יש להעביר למרחב רשות מקרקעי ישראל שבתחום טיפולו נמצאת הדירה צו ירושה מבית משפט מוסמך ואישור מהחברה המשכנת.​

המסמכים בתוקף גם אם אינם חתומים.​

​​כן. רשות מקרקעי ישראל מעניקה הטבות שונות לנכים, כגון דחיית תשלום דמי היתר או דמי חכירה מהוונים לבעל זכויות בנכס מגורים בבנייה נמוכה שהוא איש עם מוגבלות בניידות או בן משפחה מדרגה ראשונה של בעל הזכויות שהוא איש עם מוגבלות בניידות ומתגורר בנכס דרך קבע; פטור מדמי הסכמה (עד סכום מסוים) בעת העברת זכויות בבנייה נמוכה לא מהוונת; הקצאת שיעור מסוים ממגרשים בהגרלה בשיטת "בנה ביתך" לנכים שאינם בעלי זכויות בנכס ועוד. למידע נוסף: הטבות לנכים ולאנשים עם מוגבלויות.

​​אישור רשות מקרקעי ישראל להפקת החוזים יכול להינתן רק כאשר כל תהליך האכלוס התבצע באופן מקוון.

אם המבנה נושא מספר ואותיות, יש להחליף את האותיות במספרים עוקבים החל ב-1 (לדוגמה, 71, 72, 73). מומלץ שתשמרו במשרדכם קובץ טבלת המרה לקליטת משתכנים נוספים בעתיד.​

​יש לקלוט את שטח העסקה כצמידות "שטח מגרש".

​לעתים ההגדרה של הורדת הקבצים בדפדפן חסומה. יש לשנות את הגדרות הדפדפן כך שיאפשרו הורדת קבצים (בדרך כלל מופיע תחת "הגדרות אבטחה").

​ניתן לשמור את הנתונים, ואף מומלץ לעשות כן לעתים קרובות.

​בר-רשות הוא הגדרה משפטית שלפיה בעל הזכויות (מדינת ישראל במקרה זה) מרשה למחזיק בקרקע להשתמש במקרקעין. מסיבות שונות במגזר החקלאי רוב החוזים הם לתקופה קצרה (3 או 5 שנים), המוגדרים כחוזה בר-רשות. החוזים הם על פי רוב בין רשות מקרקעי ישראל לאגודה החקלאית (חוזה דו-צדדי), ולעתים הסוכנות היהודית מצטרפת כצד נוסף לחוזה (חוזה תלת-צדדי). מעמד הזכויות של בעל נחלה או משק עזר נובע מכוח החוזה הכללי של המושב מול רשות מקרקעי ישראל. לבר-רשות יש בדרך כלל חוזה מול האגודה.

​החוזה שייחתם עם בעל הזכויות יכלול את העקרונות הבאים:

א. מתן זכות לבניית יחידת מגורים אחת בשטח של עד 160 מ"ר הכוללים שטח עיקרי ושטחי שירות.

ב. דמי החכירה השנתיים יהיו חלק יחסי מדמי החכירה המקובלים לנחלה באזור. אם בוצעה העברת זכויות במשק העזר, יעודכן שיעור דמי החכירה השנתיים ל-1 אחוזים מהשומה ששימשה בסיס לחישוב דמי ההסכמה.

ג. העברת זכויות תתאפשר תמורת תשלום דמי הסכמה.

ד. החוזה יכלול סעיף השבת קרקע לרשות מקרקע ישראל בעת שינוי ייעוד וסעיף חידוש בכפוף לקיום כל תנאי החוזה, בתנאי שמדובר בחוזה לתקופה ראשונה.

​רשות מקרקעי ישראל לא תנפיק במקרה זה התחייבות במקום החברה, ויש לפנות למי שנכנס לנעלי החברה, קרי עורך דין המייצג את החברה, כונס נכסים או מפרק החברה שמינה בית המשפט. ייתכן שהבעיה תטופל בבית המשפט. למידע נוסף: ניהול נכס הרשום בפנקסי חברה משכנת שהתפרקה ואין אפשרות לאתרה.

​בדירות מגורים בבנייה רוויה, שדמי החכירה בהן הוונו מראש, קיים פטור מתשלום דמי היתר לרשות מקרקעי ישראל על כל תוספת בנייה. לפיכך בקשה להיתר על פי תמ"א 38 פטורה, ככלל, מתשלום דמי היתר לרשות מקרקעי ישראל.

​באתר משרד הבינוי והשיכון יש קישור לכל האתרים של משרדי הממשלה הנוגעים לרישום (כולל רשות מקרקעי ישראל), ומשרד הבינוי והשיכון מנתב משם שאלות לגופי הממשלה הרלוונטיים העוסקים ברישום. ​

​1. הכנת תוכנית לצורכי רישום (תצ"ר) התואמת תוכנית בניין עיר (תב"ע) מאושרת באמצעות מודד מוסמך.
2. אישור התצ"ר על ידי רשות מקרקעי ישראל, אם מדובר במקרקעי ישראל.
3. אישור התצ"ר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. תוקף אישור הוועדה המקומית לתצ"ר הוא לשנה אחת.
4. אישור התצ"ר על ידי המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) / מודד מבקר (מודד פרטי שהוסמך על ידי מפ"י לבצע את תהליך הביקורת במקומו) וקבלת מפה "כשרה לרישום". תוקף אישור מפ"י לתצ"ר הוא לחמש שנים.
5. הכנת מסמכי הרישום הנדרשים.
6. חתימת מסמכי הרישום על ידי רשות מקרקעי ישראל, אם מדובר במקרקעי ישראל.
7. הגשת תיק הרישום על כלל המפות והמסמכים החתומים ללשכת רישום המקרקעין (טאבו).
8. רישום הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין וקבלת מספרים סופיים לחלקות החדשות.

בתוכנית לצורכי רישום (תצ"ר) נערכת חלוקה חדשה של החלקות המקוריות לחלקות חדשות (המכונות חלקות ארעיות) בהתאם למגרשים המופיעים בתוכנית (תב"ע). עם רישום הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין החלקות המקוריות הופכות לחלקות היסטוריות, ובמקומן נרשמות החלקות חדשות בהתאם למופיע במפה הכשרה לרישום. כל חלקה חדשה מקבלת מספר סופי חדש לפי סדר רץ באותו גוש. עם סיום תהליך הפרצלציה, החלקות החדשות משקפות את המגרשים המופיעים בתוכנית.

​נסחים ומפות:
1. נסחי רישום עדכניים (נסח טאבו עד חודש אחורה)
2. עותק מתוכנית לצורכי רישום (תצ"ר) חתומה על ידי הוועדה המקומית
3. עותק מהתצ"ר המאושרת כ"כשירה לרישום"
4. עותק מתיאור כללי של הקרקע והודעת רישום המתקבלים מהמרכז למיפוי ישראל

מסמכי רישום:
1. סדר פעולות
2. בקשה לרישום לחתימת רשות מקרקעי ישראל
3. בקשה לרישום החתומה בידי החוכרים, אם הם רשומים בנסחי הרישום
4. טופס הסכמה לייחוד חכירות חתום על ידי החוכרים הרשומים ובאימות חתימתם על ידי עורך דין
5. שטרות איחוד וחלוקה, אם מדובר בבעלויות שונות (רשות הפיתוח, מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל, פרטיים)
6. שטרי רישום זיקת הנאה / ביטול זיקת הנאה​ במידת הצורך
7. אישור לייחד הערות ושעבודים בהתאם לרשום בנסחי הרישום (משכנתא, הערות סעיף 126, הפקעות וכדומה)

​אם הפרצלציה מתבססת על תוכנית בניין עיר (תב"ע) הערוכה לפי פרק ג' סימן ז' לחוק התכנון והבנייה​, והיא ללא הסכמת בעלים, יושב ראש הוועדה המקומית יחתום על טופס הבקשה לרישום לפי סעיף 125 לחוק זה. לצורך הבהרה, מאחר שמדובר בתוכנית "ללא הסכמת בעלים", אין צורך בקבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לרישום. ​

​מדובר בהליך מורכב התלוי במשתנים רבים (מיקום האתר, גודלו ועוד) וכן במספר רב של גורמים המעורבים בתהליך (רשות מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה, ועדות מקומיות, יועצים). מומלץ לפנות לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הבינוי והשיכון או לעורך דין העוסק במקרקעין לצורך קבלת אומדנים לעלות התהליך לפני ביצועו.

​בחוזה הרכישה יש התייחסות לנושא הרישום בכללותו, ולכן יש לעיין בחוזה ובקבוע בו.

אם מדובר במקרקעי ישראל, בחוזה בין רשות מקרקעי ישראל לחברה המשכנת, מחויבת החברה המשכנת לנקוט את כל הפעולות הדרושות לשם יצירת האפשרות לרישום זכויות המשתכנים, דהיינו רישום פרצלציה ובית משותף.

אם הבנייה בוצעה במקרקעי ישראל במסגרת הפרוגרמה של משרד הבינוי והשיכון, הפרצלציה תירשם בדרך כלל על ידי משרד הבינוי והשיכון, ורישום הבית המשותף יתבצע בהמשך על ידי החברה המשכנת. לשם הבטחת רישום הבית המשותף, משרד הבינוי והשיכון לוקח ערבויות ביצוע מהקבלנים.

​1. עבור בעל זכות בבית צמוד קרקע, כשמדובר בדירה אחת במגרש בשלמות, ניתן לבצע את רישום זכויות המשתכן מיד לאחר רישום הפרצלציה.

2. בעל זכות בבית צמוד קרקע הבנוי ביחד עם בתים נוספים באותו המגרש, או בבניה רוויה, יש צורך ברישום בית משותף בחלקה החדשה שעברה הליך פרצלציה.
רק לאחר השלמת רישום הבית המשותף ניתן להכין את המסמכים הנחוצים לצורך רישום זכויות המשתכן. לצורך רישום הזכויות על המשתכן לחתום על בקשה לרישום ועל שטר מכר או שכירות. אם החברה המשכנת קיבלה ממנו ייפוי כוח, החתימה על מסמכים אלו תתבצע על ידי החברה.

​​1. בקשה לרישום בית משותף ( 3 עותקים).
2. תקנון מוסכם (6 עותקים).
3. צו לרישום בית משותף (עותק אחד) - רק בלשכות רישום המקרקעין שטרם הועברו למערכת רימון.
4. תשריט הבית שיוכן על ידי מודד מוסמך, אדריכל, מהנדס בניין או הנדסאי (2 עותקים).
5. נסח עדכני של החלקה (עד חצי שנה).
6. הצהרה על היעדר חריגה והתחייבות בעת רישום בית משותף - מקור (בבנייה רוויה + מסחרית, בנייה נמוכה ותעשייה). אם נתנה רשות מקרקעי ישראל התחייבות לרישום משכנתא, יש להמציא למשרדי הרשות את אישור הבנק על סילוקה כשהוא מקור או נאמן למקור.
7. כתב שיפוי לרישום בית משותף​ - מקור (כשמדובר בחברה משכנת).
8. ייפוי כוח מבעלי הזכויות בדירות (אם אין חברה משכנת).

צו זה הוא אמצעי לחלוקת קרקע לתת-חלקות (דירות).
מבנה שיש בו שתי יחידות דיור ויותר יירשם כבית משותף. ​

​בבנייה רוויה – לרוב החברה הקבלנית אחראית לרישום. יש לבדוק את חוזה הרכישה. בבנייה של בתים צמודי קרקע – בעלי הדירות אחראים לרישום. בקרקע בניהול רשות מקרקעי ישראל, הרשות היא שרושמת בתים משותפים באמצעות חברות רישום הפועלות מטעמה. ​

​1. המסמכים יוגשו לאגף בעלות ורישום בחטיבת השירות בקריית הממשלה, מנחם בגין 125, תל אביב. ניתן להגיש המסמכים במרחבים צפון, חיפה, דרום וירושלים, ומשם הם יועברו לאגף בעלות ורישום.

2. המסמכים ייבדקו על ידי הגורמים המקצועיים באגף. אם יימצאו שלמים ותקינים, הם ייחתמו, יאומתו ויוחזרו לגורם הרושם. אם יימצאו חסרים או לא תקינים, הם יוחזרו לגורם הרושם בצירוף מכתב מסביר.

3. הגורם הרושם יגיש את המסמכים שאושרו על ידי רשות מקרקעי ישראל למפקח על רישום בתים משותפים ללשכת רישום המקרקעין הרלוונטית.​

הרישום בלשכת רישום המקרקעין כדאי מכמה סיבות: הוא נותן תוקף חוקי לרישום בפנקסי המקרקעין, מעלה את ערך הנכס, מאפשר הקלות בהליכי קבלת משכנתא, מאפשר העברת זכויות מהירה, מאפשר חיסכון בכסף ובזמן ומהווה תנאי להעברת בעלות. ​

​רישום זכויות חכירה בלשכות רישום המקרקעין הוא רישום המעיד על קבלת זכות חכירה לתקופה ארוכה מבעלי הקרקע. ברישום הזכויות נרשמים תקופת החכירה ומועד סיומה, האם החכירה מהוונת, משכנתאות, עיקולים, צווי מניעה וכדומה. רישום בלשכת רישום המקרקעין מתאפשר רק כאשר קיימת חלוקה (פרצלציה) לגושים, לחלקות ולתתי חלקות, וכן לאחר רישום בית משותף (דו משפחתי בבנייה צמודת קרקע או 4 יחידות דיור בשתי קומות בבנייה רוויה).

ניתן להשיג נסח רישום בלשכת רישום המקרקעין שבתחום טיפולה נמצא הנכס. להלן כתובות משרדי לשכת רישום המקרקעין השייכים למשרד המשפטים. כמו כן ניתן לקבל נסח רישום מקוון באמצעות אתר gov.il. ​

​​יש לברר בחברה שממנה נרכש הנכס מדוע לא נרשמה זכות חכירה לטובת החוכר בלשכת רישום המקרקעין. אם אין גורם משכן או חברה משכנת ניתן להיעזר בחברות רישום שרשות מקרקעי ישראל מעסיקה לצורך רישום הנכסים – חברת טלדור או חברת מרמנת​.

כאשר אין גורם משכן או חברה משכנת, אפשר לבחור בחברות רישום שרשות מקרקעי ישראל מעסיקה לצורך רישום הנכסים – טלדור או מרמנת​ – בהתאם לאזור שבו נמצא הנכס שמעוניינים לרשום.

הערה: ניתן לבחור לבצע את הרישום באופן עצמאי. אם הפרצלציה בוצעה ונרשמה על ידי רשות מקרקעי ישראל, על החוכר להחזיר את חלקו בהוצאות ששילמה הרשות לצורך ביצועה. אם רישום הבית המשותף בוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל, על החוכר להחזיר את ההוצאות ששילמה הרשות לצורך ביצוע הרישום.

​רישום זכויות ראשוני בחכירה הוא רישום זכויות החכירה הקנייניות על שם בעל הנכס, בשונה מזכות חוזית בלבד שבה לבעל הנכס יש חוזה חכירה עם רשות מקרקעי ישראל שעדיין אינו רשום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). רישום זכויות ראשוני ניתן לבצע בקרקעות שעברו תהליך פרצלציה ורישום בית משותף (למעט בתים חד-משפחתיים בבנייה נמוכה, שם אין צורך ברישום בית משותף), וניתנות לרישום בלשכת רישום המקרקעין.​

1. 3 עותקים מקוריים של שטר לפעולות שכירות במקרקעי ישראל​ מודפסים, חתומים ומאומתים על ידי עורך דין.
2. נסח רישום עדכני.
3. תשלום חובות לרשות ככל שקיימת חבות בתשלום.
4. הפניה של החברה הקבלנית או המשכנת – אם היא קיימת.
5. אם נתנה רשות מקרקעי ישראל התחייבות לרישום משכנתא, יש להמציא למשרדי הרשות את אישור הבנק על סילוקה (מקורי או נאמן למקור). אם ההתחייבות טרם סולקה, יש להמציא התחייבות עורך דין לרישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) בצירוף שטר המשכנתא (מקורי או נאמן למקור).
6. ייפוי כוח (מקורי או נאמן למקור) אם ברישום הזכויות מטפל בא כוח מטעמכם.​

​​1. 3 עותקים של שטרי מכר במקרקעי ישראל​ מודפסים, חתומים ומאומתים על ידי עורך דין.
2. נסח רישום עדכני.
3. תשלום חובות לרשות ככל שקיימת חבות בתשלום.
4. הפניה של החברה הקבלנית או המשכנת.
5. אם נתנה רשות מקרקעי ישראל התחייבות לרישום משכנתא, יש להמציא למשרד הרשות את אישור הבנק על סילוקה (מקורי או נאמן למקור). אם ההתחייבות טרם סולקה, יש להמציא התחייבות עורך דין לרישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין בצירוף שטר המשכנתא (מקורי או נאמן למקור).
6. ייפוי כוח (מקורי או נאמן למקור) אם מטפל ברישום הזכויות בא כוח מטעמכם.​

​לחוכרים רבים נשלחות הודעות על הכוונה להקניית בעלות ללא תמורה לגבי חכירת נכסים בבנייה רוויה ובבנייה נמוכה בכל רחבי הארץ. אם לא נשלחה הודעה, ניתן להתעדכן לגבי הזכאות לקבלת בעלות על נכס באתר רשות מקרקעי ישראל ובמוקד הטלפוני: 5575* או 03-9533333.

תנאי מוקדם להקניית הבעלות ללא תשלום הוא שהנכס מהוון, כלומר ששולמו מלוא דמי החכירה השנתיים עד תום תקופת החכירה הנוכחית. הנכסים הרלוונטיים הם:

• נכס בבנייה רוויה מהוונת בכל הארץ.
• נכס צמוד קרקע במגרש ששטחו עד 280 מ"ר במרכז הארץ.
• נכס צמוד קרקע באזורי עדיפות לאומית וקו עימות במגרש ששטחו עד 3 דונם.
• נכס תעסוקה באזור עדיפות לאומית א', עוטף עזה, שדרות רבתי או קו עימות, במגרש ששטחו עד 10 דונם, למעט נכס מסחר ותיירות בטווח של עד 1 ק"מ מרצועת חוף.
• נכס מקרקעין מהוון למטרת מגורים או תעסוקה שלגביו נרכשו מלא הזכויות הקיימות והעתידיות, ואשר שטח המגרש אינו עולה על 16 דונם.

​​נכס מהוון למטרת מגורים במגרשים ששטחם מעל 280 מ"ר לפי מדרג תשלומים ובהתאם לגודל המגרש, ונכס תעסוקה ששטחו אינו עולה על 5 דונם.​

בנסח הרישום ניתן לראות מי הבעלים של הנכס. הרישום בלשכת רישום המקרקעין אמנם מקנה זכויות קנייניות בנכס, אך יש לבדוק אם הזכות היא זכות חכירה או זכות בעלות. ​

​לאחר קבלת הבעלות על הנכס, לא יידרש החוכר לפנות לרשות מקרקעי ישראל כדי לקבל את חתימתה על בקשה להיתר (מסוג תוספת בנייה, פיצול מגרש, שינוי ייעוד וניצול ושימוש חורג), ולא יתבקש לשלם לרמ"י בגין הסכמתה להיתר מסוג זה. כל שינוי בנכס עדיין דורש את אישור ועדות התכנון וקבלת היתרי בנייה כדין.

​רשות מקרקעי ישראל שולחת לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום הודעה בדואר רשום על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה. בנוסף, באפשרות חוכר הזכאי להעברת הבעלות ללא תמורה להגיש לרשות מקרקעי ישראל בקשה להעברת בעלות ללא תמורה באמצעות מילוי שטר מכר במקרקעי ישראל (ראו הנחיות לרישום מכר במקרקעי ישראל) ובצירוף נסח טאבו. על חוכר הזכאי להעברת הבעלות בתמורה להגיש לרשות מקרקעי ישראל טופס בקשה לרכישת הבעלות בצירוף המסמכים הנדרשים, ולאחר התשלום יישלחו לחוכר שטרי מכר חתומים על ידי רשות מקרקעי ישראל או "איגרת זכאות לבעלות".

​אם זכות החכירה רשומה במרשם המקרקעין כיחידת רישום נפרדת, לאחר התשלום בגין הבעלות יישלחו אל החוכר שטרי מכר חתומים על ידי רשות מקרקעי ישראל. חובה לחתום על השטרות כדין ולהגישם ללשכת רישום המקרקעין (טאבו).
אם זכות החכירה טרם נרשמה במרשם המקרקעין או רשומה בחלק מסוים במקרקעין (לפי תשריט), יתאפשר רישום הבעלות רק במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות החכירה במרשם המקרקעין. לאחר תשלום התמורה ולפני רישום הבעלות על שם החוכר, תונפק "איגרת זכאות לבעלות" שתפטור את החוכר מהצורך לפנות לרשות מקרקעי ישראל כדי לקבל חתימתה על בקשה להיתר לתוספת בנייה, לפיצול מגרש, לשינוי ייעוד וניצול או לשימוש חורג, והחוכר לא יתבקש לשלם בגין הסכמת רשות מקרקעי ישראל להיתר מסוג זה.

​בהנהלת רשות מקרקעי ישראל הוחלט על הפעלת מדיניות אחידה בין חוכרי מדינה ורשות הפיתוח לבין חוכרי הקרן הקיימת לישראל, וחוכר בקרקע הקרן הקיימת לישראל זכאי להטבות הגלומות בהעברת הבעלות, למעט רישום הבעלות על שמו. העברת הבעלות לחוכר במקרקעי הקרן הקיימת לישראל כפופה לעריכת עסקת חליפין בין המדינה לקרן הקיימת לישראל, שלאחריה ניתן יהיה לרשום את החוכר כבעלים לפי רפורמה במרשם המקרקעין. לא ניתן לבצע העברת בעלות באופן פרטני, ורשות מקרקעי ישראל פועלת לעריכת עסקות לחילופי קרקעות בין המדינה לקרן הקיימת לישראל, והחלה בהעברת בעלות לפי רפורמה באופן מרוכז לחוכרים במקרקעי הקרן הקיימת לישראל.

​במסגרת החלטת המועצה בנושא העברת הבעלות הוחלט, בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, שבטרם העברת הבעלות ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי תפנה רשות מקרקעי ישראל לאגודה שיתופית של היישוב החקלאי או לסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית (לפי העניין) בשאלה אם תועבר הבעלות ביישוב ובאילו תנאים תותנה העברת הבעלות.

בשלב זה תתאפשר, בהתאם לכללי העברת הבעלות ללא תמורה או תמורת אותם סכומים הקבועים בהחלטת המועצה בנושא העברת הבעלות, הזכות להארכת תקופת החכירה לתקופות נוספות, ולא יידרש בעל הזכויות לקבל את אישור רשות מקרקעי ישראל או לשלם לרשות כל תשלום כספי, לרבות בגין כל תוספת בנייה, שינוי ייעוד, ניצול ופיצול של אותו נכס.

​החזר עבור קרקע שנרכשה בדרך של מכרז פומבי במסגרת חברות בעמותה, יינתן רק לאחר מועד התשלום של העמותה עבור רכיב הקרקע.
על מנת לקבל את ההחזר יש להגיש את המסמכים הבאים:

1. אישור תשלום.
2. אישור העמותה כי במועד התשלום עבור רכיב הקרקע, היה מגיש הבקשה חבר רשום בעמותה.
3. אישור משרת מילואים פעיל.

בעת קליטת פרטי הדירות בטופס המשתכנים יש לוודא שקיים סימון V ("כן") במענה לשאלה האם דירת מחיר למשתכן.

לאחר מענה חיובי לשאלה הנ"ל, התנאים המיוחדים, הזהים לדירת "מחיר למשתכן" ולדירת "מחיר מטרה"  ישולבו בחוזי החכירה של המשתכנים, בהתאם לפרק משנה 4.7 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. ​

​​​מדובר במקרה חריג, ויש להביאו לדיון פרטני. ככלל, אם בעל נחלה נפטר ואין לו יורשים, הנחלה חוזרת למדינה דרך האפוטרופוס ומוקצית בהתאם לכללי רשות מקרקעי ישראל.

​​קיומו של הליך תכנוני שמטרתו שינוי ייעוד המוחכר או חלק ממנו, אם עדיין אין כוונה להתחיל לממש את שיווקו, לא ימנע חתימת חוזה חכירה לתקופת חכירה נוספת. אך על החוכר להצהיר ולהתחייב בפני רשות מקרקעי ישראל, כי ידוע לו שבשטח המוחכר קיים הליך תכנוני לשינוי ייעוד, וכי בעת מימוש התוכנית לשינוי ייעוד הוא מתחייב להשיב את המוחכר לרשות, על פי דרישתה. כל זאת בהתאם להוראות חוזה החכירה שייחתם והתנאים המיוחדים שיתווספו לו.

בהתאם לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.3 סימן ח' ניתן לרכוש נחלה בכפוף לתשלום דמי חכירה מהוונים ואישור האסיפה הכללית של האגודה. למידע נוסף: איוש נחלה פנויה במשבצת.
כמו כן, ניתן לרכוש נחלה באמצעות קנייתה מבעל הזכויות בה בכפוף לתשלום דמי רכישה לרשות מקרקעי ישראל כמפורט בדף המידע בנושא "העברת זכויות במגזר החקלאי​". 

בהתאם לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל - פרק 8.2, ניתן להחזיק בזכויות של נחלה אחת בלבד, כלומר בעל זכויות בנחלה אינו יכול לרכוש נחלה נוספת.