רישום זכויות והקניית בעלות

​​​​

 

רישום זכויות החוכרים בלשכת רישום המקרקעין  

הרוכש דירה או בית על אדמת רשות חותם על חוזה חכירה עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). חוזה זה מבטיח את זכויות החכירה (שכירות לתקופה ארוכה), אך הבעלות על הקרקע נותרת בידי מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח​ (לפי העניין). זכות החכירה נרשמת בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שבמשרד המשפטים בתנאי שקיים רישום חלוקת הקרקע (פרצלציה). כאשר יש יותר מיחידת דיור אחת על אותה קרקע, יש גם צורך ברישום צו בית משותף. כתוצאה מכך, לכל דירה או בית יש מספר גוש וחלקה, המהווים מעין תעודת זהות. הרישום בלשכת רישום המקרקעין מקל על המוכר והקונה לאתר את הדירה המסוימת שלהם.

הקניית בעלות במקרקעי ישראל  

חוק רשות מקרקעי יש​ראל, התש"ך-1960, קבע כי ניתן להעביר בעלות במקרקעי ישראל בתנאים מסוימים, המפורטים בחוק זה. בדרך זו יתנתק החוכר ​מרמ"י ולא יזדקק לאישורה בביצוע פעולות הנוגעות לנכס שבבעלותו, כגון רישום משכנתא, העברת זכויות והיתר בנייה. כמו כן הבעלות בנכס תאפשר לחוכר לבצע את כל הפעולות המפורטות לעיל בצורה

בשלב הראשון החלה רשות מקרקעי ישראל בהקניית בעלות בנכסים בבנייה​ רוויה מהוונת למגורים הרשומים בטאבו בחכירה, שבבעלות רשות הפיתוח ומדינת ישראל (ולא הקרן הקיימת לישראל). רישום הבעלות בנכסים אלה בלשכות רישום המקרקעין נעשה בצורה מרוכזת על ידי אגף בעלות ורישום ואגף מערכות מידע ברמ"י בשיתוף עם אגף רישום המקרקעין במשרד המשפטים, ללא תשלום וללא צורך בהגעה למשרדי רמ"י או ללשכת רישום המקרקעין.

האזרחים, שנכסיהם עונים על הקריטריונים המפורטים לעיל, מקבלים איגרת לביתם הנשלחת בדואר רשום, המפרטת את זכאותם להירשם כבעלי הנכס, וזאת בכפוף לרישום הערה בספרי המקרקעין בדבר הגבלת העברת זכויות ל"זרים", כמוגדר בחוק מקרקעי י​שראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011. חוכרים שקיבלו את האיגרת יצטרכו להביע בכתב את סירובם לרישום הבעלות על שמם תוך 60 יום מיום משלוח האיגרת. העדר התייחסות מצד החוכר להצעת הרשות תיחשב כהסכמה ותעניק לחוכר זכות בעלות.

חוכרים של נכסים בבנייה רוויה מהוונת בקרקעות רשות הפיתוח ומדינת ישראל, היכולים להירשם בטאבו, נרשמים ישירות בבעלות. השלב השני בהקניית הבעלות החל בשנת 2011, עם משלוח איגרות לזכאי בעלות ללא תמורה בבנייה נמוכה​ מהוונת, בקרקעות רשות הפיתוח ומדינת ישראל, באזורי עדיפות א' ו-ב' ובקו העימות במגרשים עד 3 דונם, ובמרכז הארץ במגרשים עד 280 מ"ר. במסגרת זו נשלחו עשרות אלפי איגרות לחוכרים, וחלקם נרשמו בטאבו כבעלים. השלב השלישי בהקניית הבעלות החל בינואר 2013 עם משלוח הצעות רכישה בתמורה בבנייה נמוכה מהוונת, בקרקעות רשות ופיתוח ומדינת ישראל בכ-300 נכסים ביישובים במרחבים מרכז ותל אביב.

לגבי נכסים בבעלות קרן קיימת לישראל, בהתאם להחלטת הנהלה מס' 3264 מיום 21.8.2012 נקבע כי חוכרי קק"ל יקבלו ההטבות הגלומות בבעלות, בדומה לחוכרי רשות הפיתוח והמדינה, למעט רישום הבעלות על שמם בטאבו.​​

חברות משכנות וחברות סרבניות רישום  

​חלק גדול ממלאי הדירות שטרם נרשמו בטאבו הוא בניהול חברות משכנות או חברות המוגדרות כ"גורם מש​כן". אי-רישום הדירות נובע בעיקר מאי-רישום של בתים משותפים על ידי חברות אלה. אגף בעלות ורישום פועל בדרכים שונות כדי לאכוף על החברות הללו לבצע את הרישום. הפעולות שנוקט האגף לצורך אכיפת הרישום:

  • הגשת תביעות משפטיות נגד חברות המתרשלות ברישום ומוגדרות כ"סרב​ניות רישום"".

  • פרסום באמצעי התקשורת ובאינטרנט של רשימת החברות "סרבניות הרישום".

  • מניעת השתתפותן של "סרבניות הרישום" במכרזי רמ"י.

  • שיתוף פעולה עם משרד הבינוי והשיכון לצורך אכיפת הרישום באמצעות חילוט ערבויות רישום של חברות "סרבניות רישום".

ספר הנכסים של רשות מקרקעי ישראל  

​ספר הנכסים של רשות מקרקעי ישראל הוא מאגר מידע ממוחשב, המכיל את כל המידע על מקרקעי ישראל, גם זה הרשום בלשכת רישום המקרקעין ובעיקר מידע שאינו רשום בה, ודרוש לצורך ניהול הקרקע לצורכי תכנון, פיתוח, שיווק, פיקוח ורישום.

ספר הנכסים מכיל בין היתר נתוני בעלויות, שעבודים, התחייבויות, עסקות, נתוני תכנון, הערות שונות, הקצאות, רכישות, חליפין, מתן פיצויים בקרקע, תשלום פיצויים בגין הפקעות ופסקי דין ועוד. ספר הנכסים של רמ"י מהווה מאגר נתונים ממוחשב בעיקר לעובדי הרשות​, אך גם עבור גופים חיצוניים המבקשים מידע לצרכים ציבוריים בנוגע לנכסיהם.

מונחים

דמי הסכמה

זר

1. יחיד כהגדרתו בחוק מקרקעי ישראל, קרי שאינו אחד מאלה: (א) אזרח ישראל או תושב ישראל. (ב) עולה לפי חוק השבות התש"י-1950, העומד בדרישות סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. (ג) זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, שקיבל במקומה אשרה ורישיון לישיבת ארעי כעולה בכוח מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. 2. (א) תאגיד שהשליטה בו תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד שאינו אחד מאלה המנויים בסעיף 1 או בידי יותר מיחיד אחד כאמור. (ב) מי שפועל בשביל יחיד או תאגיד כאמור בסעיף 1.​

מקרקעי ייעוד

מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, ולא יהיה בהם תוקף לכל עסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל התחייבות לעשות בהם עסקה כזאת, ולא תירשם הערה ביחס להתחייבות כזאת, אלא אם כן העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שקבעה לכך. מקרקעי ייעוד הם:

(1) שפת הים, לרבות מקרקעין שבתחומי נמל.
(2) נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם.
(3) דרכים ומסילות ברזל, לרבות מקרקעין המשמשים תחנות של מסילות ברזל.
(4) נמלי תעופה.
(5) סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כמקרקעי ייעוד לעניין זה.

לכל המונחים
gov