רכישת קרקעות חליפין והסדרי מקרקעין

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​פעולות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יוצרות שינויים במלאי המקרקעין שבניהולה: מצד אחד, מלאי המקרקעין עשוי לגדול בשל רכישת מקרקעין, חליפין או הפקעה לצורכי ציבור או העברת מקרקעין מהאפוטרופוס הכללי. מצד אחר, מלאי הקרקעות עשוי להצטמצם בעקבות פעולות פיצוי בקרקע לפי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-‎1953, לפי חוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994, ובשל מכירת קרקעות.​

 

ניהול נכסים עזובים  

​"נכס עזוב" הוא נכס שלא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעליו אינו ידוע. על פי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-‎1978, מנהל האפוטרופוס הכללי "נכסים עזובים". בכל מקרה שבו אזרח מעוניין לקבל מידע בנוגע לנכסים עזובים, עליו לפנות לאגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. בתום תקופת ניהול הנכס על ידי האפוטרופוס הכללי המנויה בחוק, הנכס יוקנה למדינת ישראל ויעבור לניהול רמ"י. ראו לעניין זה סעיף ‎15 ג' ו-‎ד' בחוק הנדון.

הפקעות לצורכי ציבור ומתן פיצויים בגינן  

​לשר האוצר יש סמכות להפקיע קרקעות לצורכי ציבור. החוק המרכזי המסדיר את נושא הפקעת המקרקעין הוא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. פקודת הקרקעות המנדטורית עברה תיקון מקיף בשנת 2010. התיקון נועד ליצור דין הפקעות חדש שיתאים לשינויים שחלו בעשורים שחלפו מאז הקמת המדינה במעמד זכויות הפרט בכלל וזכות הקניין בפרט. אחד החידושים של תיקון מס' 3 הוא הקמת ועדה סטטוטורית והטלת חובה על שר האוצר להתייעץ עם הוועדה בטרם הפעלת סמכות ההפקעה.

מאז שנות השבעים פעלה במינהל מקרקעי ישראל ועדה מייעצת להפקעות: ועדה מנהלית פנימית שהוקמה מכוח הנחיות היועץ המשפטי והורכבה מעובדי מדינה. בתיקון מס' 3 הוסדרו בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו מעמדה ותפקידיה של הוועדה החדשה, המחוקק המיר את ההתייעצות הרצונית בחובת התייעצות, ובסעיף 2 א' לפקודה נקבע כי הוועדה תורכב מ-12 חברים שמהם שני נציגי ציבור - איש אקדמיה במינוי המועצה להשכלה גבוהה​ ומשפטן במינוי לשכת עורכי הדין.

קיים גם חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-‎1953, שהסמיך את שר האוצר לרכוש מקרקעין לצורכי פיתוח חיוניים, התיישבות או ביטחון. רכישת מקרקעין לפי חוק זה הוגבלה לתקופה של שנה אחת מיום תחולתו, דהיינו מיום 20.3.1953 ‎עד ‎19.3.1954, והקרקעות שנרכשו בדרך זו נרשמו על שם רשות הפיתוח. רמ"י מטפלת במתן פיצויי הפקעה בגין הפקעות אלה.

חליפין  

​חליפין של קרקעות מתבצעים בין בעלי הקרקע השונים שרמ"י מנהלת את קרקעותיהם (המדינה, רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל). חליפין אלה נעשים בעיקר לשם איחודי בעלות, לצורך תכנון שטח (איחוד וחלוקה), לשם ריכוז קרקעות לצורכי התיישבות בגליל, פירוק בעלות משותפת או מתן פיצויים בקרקע לבעלים פרטיים.

חליפין מסוג אחר הם חילופי קרקע בין רמ"י לבין בעלים פרטיים, להשלמת נחלות ביישובים חקלאיים, לחיסול בעלות משותפת או להשלמת יחידה תכנונית. חליפין כאלה נעשים לצורך ריכוז קרקעות באדמות חקלאיות אם הבעלים הפרטיים אינם מוכנים למכור את אדמתם. חילופי הקרקע מבוצעים על פי הערכת השמאי הממשלתי ועל פי חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-‎1960. החליפין טעונים אישור מהנהלת רמ"י, ובמקרים מסוימים הם טעונים גם אישור דירקטוריון של קרן קיימת לישראל ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תביעות להסדר מקרקעין  

הסדר מ​קרקעין נועד לקבוע את זכויות הקניין בקרקע. ההסדר כולל מדידה מדויקת של הגושים והחלקות וקביעת הבעלות בהן וכן סימון על מפות הקדסטר (מפות גוש). פעולות הסדר המקרקעין נעשות על פי פקודת הסד​ר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט-‎1969, בידי אגף רישום והסדר מקרקעין שבמשרד המשפטים. רמ"י היא שמגישה את התביעות לפקידי ההסדר ומכינה את המסמכים, חומר ההוכחות והעדויות ביחס למקרקעי המדינה, רשות הפיתוח, קרן קיימת לישראל והאפוטרופוס לנכסי נפקדים. שר המשפטים הוא הממונה על ביצוע פקודת הסדר הזכויות.

מונחים

דמי הסכמה

זר

1. יחיד כהגדרתו בחוק מקרקעי ישראל, קרי שאינו אחד מאלה: (א) אזרח ישראל או תושב ישראל. (ב) עולה לפי חוק השבות התש"י-1950, העומד בדרישות סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. (ג) זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, שקיבל במקומה אשרה ורישיון לישיבת ארעי כעולה בכוח מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. 2. (א) תאגיד שהשליטה בו תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד שאינו אחד מאלה המנויים בסעיף 1 או בידי יותר מיחיד אחד כאמור. (ב) מי שפועל בשביל יחיד או תאגיד כאמור בסעיף 1.​

מקרקעי ייעוד

מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, ולא יהיה בהם תוקף לכל עסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל התחייבות לעשות בהם עסקה כזאת, ולא תירשם הערה ביחס להתחייבות כזאת, אלא אם כן העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שקבעה לכך. מקרקעי ייעוד הם:

(1) שפת הים, לרבות מקרקעין שבתחומי נמל.
(2) נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם.
(3) דרכים ומסילות ברזל, לרבות מקרקעין המשמשים תחנות של מסילות ברזל.
(4) נמלי תעופה.
(5) סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כמקרקעי ייעוד לעניין זה.

לכל המונחים
gov